מה עושה פרויקט למוצלח מבחינתי?
אז טוב ששאלתם.
זה די פשוט.
אם יש לי כימיה טובה עם הלקוחות, אם סגנון העיצוב שלי מתאים להם, אם סומכים אחד על השני ויש שיתוף פעולה פורה, כזה שהוא כייפי, שמציעים רעיונות חדשים ומגיעים לפתרונות יצירתיים ועושים בחירות שמתאימות לכולם, ואם, על אף הדרך הארוכה, והבעיות שצצות, אם גם נהנים ביחד, אז יש כאן הצלחה.
חבריי לעבודה הפחות נאיביים ממני, מבינים שזה לא תמיד עובד ככה. כי לאנשים יש אגו, הם חשדנים, לא נותנים אמון, חושבים שהם הכי צודקים… להמשיך ?
אין ספק שהפרויקטים הכי טובים שלי, הם פרויקטים של שיתוף פעולה מתמשך. נקודה. לא יכול לצאת פרויקט טוב בצורה אחרת.
והנה אחד כזה הסתיים לו עכשיו.
היה לי כיף גדול לעבוד על הדירה הקטנה הזאת. מעבר לתכנון החלל, מיקום מחדש לכל הפונקציות, המטבח והסלון, חדרי השינה וחדר הרחצה, כולם התחדשו במיקום טוב יותר,
חלל החדרים החשוך למדי הפך לחלל מטבח מואר ומלא אוויר
ומעבר לבחירות המשותפות לכל חומרי הגמר בדירה, כולל הרהיטים והפריטים הכי קטנים, הלקוחות גם אפשרו לי גמישות עיצובית.
במילים אחרות, ממש סמכו עלי! אפילו שהצעתי, פה ושם, דברים שנשמעו קצת הזויים, או היה קשה לדמיין איך הם יצאו בסוף.
כמו, למשל, הנישה בכניסה לדירה. פרט קטן ממש, אבל פונקציונלי. נישה שמיועדת להניח את המפתחות ומשקפי השמש. וכאן היופי בפרויקטים מוצלחים. כשהצעתי נישה עשויה ברזל, עם פינות מעוגלות, בצבע כחול מבריק, פלטה דקה של עץ בירצ' בחלק התחתון, בקו אפס עם הברזל הכחול, קיבלתי שתיקה רגעית מצד הלקוחות. ומיד אחרי זה, הסכמה.
שלבי הכנת נישת הברזל והעץ בנגריית לביצ'י – Lavichy
הנישה הכחולה הזאת משלימה את קונספט הדירה כולה, עם סקלת הצבעים שלה, אוסף אלמנטים מדויקים, ושילוב החומרים. תראו, אפילו דב הקוטב מרגיש כאן לגמרי בבית.
צילומים: גלית דויטש